רוברט קנדי ג'וניור חידש לאחרונה את עדיפותו על בריאות הסביבה מעל מדיניות, מה שמציג זווית ייחודית שחורגת מנקודות המבט הפוליטיות המסורתיות. בזמן שהדברים שהוא אמר בנאוםו שפרסם על הפסקה בקמפיין הנשיאותי שלו כללו רצפים של נושאים, דגשו על דאגות סביבתיות, במיוחד ביחס לחומרי גרעינים ולמחלות כרוניות, עמדו בסימא.
הדגש שהוא נתן למרססים הסובלים מפרעות העורקות והשפעתם על עליות הורמוניות אשר מובילות לשיפורי התפתחות, מאיר על חשיבות הבנת השלכות הזיהום הכימי. ההטייה הזאת לקידום תקנים קשים יותר על מרססים עומדת בקשר עם המחויבות הארוכת טווח שלו לגבי דברי הסביבה.
ההתאימות הבלתי צפויה בין קנדי והנשיא הקודם טראמפ בנושאים סביבתיים, למרות המוניטין המתפשט של הממשלה לחדל יישום תקנים, עלתה על דיון התוך. ספוקולציה בנושא השפעה על קולות המצביעים הרפובליקאים שנעצרים מאפקטים של מרסים על הטסטוסטרון ותמיכה מהמשקיעים ב-ESG מוסיפה שכבות לדיון.
במקום להתעלם מהברית בין קנדי וטראמפ כהברקה פוליטית בלבד, יש פוטנציאל לשינוי משמעותי במגזר הסביבתי. המחויבות האמיתית של קנדי לצמיחה סביבתית, כפי שבולטת מעבודתו עם המכתשי מים, דגש על השפעתו המשמעותית שהוא יכול לדאוג לה מתוך התמקדות בייעוץ המבוסס על מדעים.
תוך שהנוסף סביב ענייני הבריאות הסביבתית מתפתחים, תושבתו של קנדי משמשת כתזכורת לחשיבות העדיפות מעמסצה בשקופת שליטה נקיים וראיון מדעי בעיצוב מדיניות, למרות הקישורים הפוליטיים.